יסלחו לי הצועדים, אבל הכתוב כאן הינו שיחזור מהזיכרון (וזה לא הצד החזק שלי) על המסע שלנו מלפני מספר חודשים..
יצאנו לעוד מסלול דו-יומי. יום חורף אביבי, אז ליום הראשון יצאנו כשאנו מגיעים בבוקר לממשית, מחנים את המכוניות, ואחרי משא-ומתן ארוך עם מספר נהגי מוניות ממולחים שכנראה פגשו כבר מספר שביליסטים בעברם… אנחנו לוקחים כמובן את המונית של עוזי מדימונה לבאר אפעה.
הבאר נמצאת על כביש 258 – כביש פריקלאס ע"ש המפעל הנמצא דרומית לנו, ועל נחל אפעה היורד מהרי אפעה ורכס דימונה הנשאים לגובה של 600-700 מטר ולבסוף נשפך לים המלח.
אז יצאנו לדרך, רובה מישורית וגם קצת משעממת – ממזרח לנו מישור עמיעז, בדרכנו אנו עולים על הר קומות ובהמשך על הר צבאים – Nothing to write home about . בהמשך השביל אנו שומעים רכש טרטור – אנו מתקרבים לגשר ורואים שזה מסוע : בשנת 1987 הקימה חברת מפעלי ים-המלח מסוע באורך של יותר מעשרה קילומטרים, שמוביל את התוצרים מים המלח לכיוון תחנת רכבת המשא במישור רותם. משם המשכנו לכיוון צומת צפית למצד תמר. מצד תמר הוא אתר ברכס חצרה, בו נמצאים שרידי מצודה מהתקופה הרומית. המצד ממוקם בראשו של מעלה תמר – שביל קדום היורד מרכס חצרה אל הערבה ודרום ים המלח.
בערב חזרנו עם עוזי לממשית. ארוחת ערב – אני לא זוכר מה בדיוק אכלנו אבל דני הגיע מהצפון והצטרף ליום השני והביא איתו פיתות טעימות. אחרי מקלחת חמימה נרדמנו בטוקול במהירות על אף הנחירותתתתת.