שביל ישראל – ממעלה עלי לסנפיר הגדול ומפעלי אורון

בערך בשמונה בבוקר המונית של עוזי מביאה אותנו לנקודה שאספה אותנו בסוף הלג הקודם לפני כחודשיים.
לפני זה עוד הספקנו קפה קטן בדימונה, ולהשאיר את המכוניות ליד הש.ג. במפעלי אורון.
בדרך מאורון למעלה עלי לתחילת המסלול כבר מרגישים שמזג האוויר לא להיט, בת"א היה בהיר ושמש, פה גשום ואפור.
אנחנו מתפרקים החוצה מהמונית ואת פנינו מקבלת רוח פרצים מטורפת של הרי הנגב. בלי לדבר יותר מידי עוזי (הנהג בשחור) מוריד את הסווצ'רט שלו ונותן לאבי שבא על קצר. עוזי אתה גדול!
הרוח כל כך חזקה וחודרת שלא מספיקים אפילו להדק את התרמילים על הגב או לישר רגל, ומתחילים לטפס. אין מה לחכות, לא נראה שמשהו הולך להשתנות, אין טעם להתחבא, והאמת שאין איפה גם אם רוצים. שבילי, הנה אנחנו חוזרים!
אחרי שעה טרופה כזו עוצרים להירגע מהטראומה. יורדים טיפה מהשביל ומתחבאים מאחורי גבעה שמסתירה את הרוח, ואנחנו עם הפנים מזרחה לשמש.
מרתיחים תה עם נענע, מפשירים ונרגעים.ממשיכים למצד צפיר, חרבה בראש מעלה צפיר, חלק מדרך רומית (הא צפי?) מהרי אדום דרך ממשית לירושלים. אנחנו גם חוזרים הערב לממשית, אז אנחנו שותפים לא?
משם אנחנו יורדים ומטפסים חזרה לראש מעלה ימין. החריצים העמוקים באדמת הטרשים שם נראים כמגיעים עד סין.
משם יורדים לנחל חתירה שממשיך עד למכתש הגדול.
הנחל מקסים! בכלל לכל אורך הדרך מתחילת היום יש הרבה פריחה וירוק.
בנחל יש לא מעט גביי מים מלאים, המלמדים כנראה על הזרימה שהייתה בנחל. עוצרים בנחל לחטוף משהו לאכול ויורד עלינו גשם. בדיוק אמרו לנו לא לעלות את מעלה פלמ"ח כשרטוב.
מספרים שהמעלה הוא על שם חיילי פלוגה ג' של הפלמ"ח שיצאו ב- 1944 למסע מים המלח לרביבים.
עד שמגיעים לסולמות וליתדות של מעלה פלמ"ח הרוב כבר מתייבש.
הנוף פה מדהים, אין סופי.
מתגלגלים לעין יורקעם. כדאי לרדת למטה להפסקת צהריים.
חוצים את כביש 206 המחבר בין ממשית למפעלי אורון, עברנו הבוקר עם עוזי והמונית לכיוון ההפוך, וביממה הקרובה עוד נבקר בכביש הזה כמה פעמים..
עוד מעט מגיעים לאחד השיאים של הלג- הסנפיר הגדול. אם הבנתי נכון זו ההתחלה המזרחית של רכס כרבולת אשר מקיף את המכתש הגדול מדרום. ואיזו התחלה זו, זה לא סנפיר זה לוויתן! זה הזמן לאמר תודה לימית המאמנת כושר, ימית – יצאת גדולה מהסנפיר הזה. מי שלא עלה או ירד אותו לא מבין, ולפי התחושה מתיאור הלג בספר גם צבי גילת לא עבר בסנפיר.
שבילי עוד תופר כמה כרבולות קטנות, ואנחנו חותכים למפעלי אורון למכוניות.
בערב קר נורא בממשית, אבל מקלחת חמה, מרק ירקות מהביל ויין אדום עשו את העבודה. תשע וחצי כיבוי אורות, לילה טוב יום ראשון.