יוצאים ללג האחרון ביום שישי של תחילת מאי. סיטואציה מזמינה ומושלמת לסיום המסע שלנו בשביל ישראל.
ההתרגשות מבעבעת כבר חודש, אבל הבוקר זו ללא ספק עליית מדרגה :-), ואם כל זה לבד לא מספיק, אז לג הסיום מזמן לנו את אחד הקטעים היפים בשביל ישראל ואולי בארץ כולה.
תחילת מסלול ליד מחסום צהל בכביש 12, ממש מעל עין נטפים.
די מהר מגיעים לתצפית המדהימה על קניון נחל גשרון.
סולמות ברזל מורידים אותנו אל ערוץ נחל גשרון, קירות הנחל מדהימים ביצירתיות שלהם ובצבעים. על הגבעה משמאלנו דגל מצריים, ובראש המעלה לשמאלנו נקודת תצפית ישראלית, הפעם עם חבר'ה סדירים.
עוזבים את נחל גשרון לטובת תחילת הטיפוס במעלה גשרון. עלייה לא פראיירית בכלל, אבל היי- זה הלג האחרון, אחד החבר'ה אומר שזו אולי העלייה האחרונה שלנו בשביל ואנחנו כבר מקבלים את העלייה המייזעת הזו מעורבבת עם געגועים..
עוברים את מעלה בולבוסים ומגיעים לאחת התצפיות המדהימות- תצפית הר צפחות. פתאום רואים מתחתנו את ים סוף, עוד מעט אילת.
ההתרגשות אצל כולם מתקרבת לשיא- אחרי כמעט 5 שנים; אלף ק"מ (כולל טעויות..) ועשרות לגים, הנה פתאום בלי מספיק הכנה מראש אנחנו בעלייה אחרונה, ירידה אחרונה, סימון שביל ישראל אחרון.
החלק האחרון היורד לכביש אילת שונה, כניראה בגלל המצב הבטחוני בכביש 12, במקום לרדת דרומה, ולפגוש את הכביש בין מלון הנסיכה למעבר גבול טבה, השביל חותך מזרחה, ונוחת, איך לא, ליד בית ספר שדה אילת.