אתה לא מתר לעצמך איזה פרץ של יצירתיות הסוף הזה שפך עליי זוכר שדברנו על המנון לשביל? תרשה לי להגיש מועמדות (הלחן לפי חמש שנים על מיכאל)
מאבי
=
חמש שנים עברו בשביל…
התחלנו בודדים.
עם הנופים והגבעות,
אספנו ידידים.
על ההרים טיפסנו,
גם כבשנו תשבילים.
עם מקלות ותרמילים,
המשכנו להדרים.
חמש שנים,
פתאום עכשיו אנחנו כבר עומדים,
אל מול הים, בצל הרים.
עם כל האוהבים.
ומה עכשיו, ודאי תשאל.
אז אנו לא נחים.
עוד יש לראות ולהכיר…
לא תמו הדרכים