שביל ישראל – מעין הוד למאיר שפיה
יש מקומות לאורך הדרך ששבילי לא עובר בהן כמו רמת הגולן או הגלבוע, אבל כנראה יש גבול לזיגזוג, גם ככה השביל כפול מאורכה של ישראל לערך.
שביל ישראל – מעוספיא לעין הוד
אנחנו ביום חורפי של חודש פברואר. ראש כרמל, דני מצטרף לשלישייה, שש בבוקר, שלוש מעלות (היום הכי קר שהיה לנו בשנה) אך ברור שטיילים מדופלמים שכמונו יצטיידו מבעוד יום עם חליפות גשם איכותיות מדוגמות וכחולות. היינו בטוחים שחליפות אלו ישמשו אותנו גם לשנה הבאה.
שביל ישראל- מהרדוף ועד למסעדה בעוספיא
אהלן חברה, שבילי בינואר (ולא משנה באיזה שנה) מקסים! איזה מזל שאנחנו שומרים על רצף כתיבה… השבילי לא עובר בהרדוף אך בחרנו כאן לשים את המכוניות כדי שלא נקבל שאריות בכעביה.. פעם קודמת סיימנו בהרדוף ומכאן אנחנו מתחילים היום, הפעם קיבלנו חיזוק משולש, דני עופר ואלעד חבר של עופר מהעבודה… הצטרפו לטיול. בוקר, קר, רוח, […]
מקבר רבי יהודה הנשיא דרך צומת המוביל ועד לכעביה והרדוף
אחרי כמה שבילים בין האורנים נשקף אלינו מפסגת אחת הגבעות מאגר אשכול הוא מאגר בית נטופה. איפה שהו שמה עצרנו לפסטה עם רוטב עגבניות. פתחנו שולחן על כמה סלעים לצד הדרך, ומהר מאד החל להישמע צקצוק הכלים וריח פחממות עלה באויר.
מהר יונה ומשהד, לציפורי וקבר רבי יהודה הנשיא
סינג'רנו את אחותינו מהמנזר להגיש ארוחת בוקר כבר בשש וחצי. יש לנו יום ארוך על הראש, עם שעון החורף שנכנס כבר מחשיך בחמש, וכשמסיימים צריך עוד לחזור לרכב שנשאיר בנצרת עילית, בקיצור, תנאים מושלמים לעוד יום של רוגע ושלווה.
מנחל דבש בואכה הר תבור ועד הר יונה בנצרת עילית
את הלג הקודם סיימנו איפה שהוא באמצע נחל דבש, ועכשיו עלתה השאלה כיצד להגיע למקום ולהמשיך הלאה. כזכור ההחלטה הבלתי מתפשרת היא לקיים את המסע ברצף גיאוגרפי, ולעולם להמשיך בדיוק מהנקודה בה סיימנו בפעם האחרונה, רק שהפעם זה יצא באמצע נחל, להשאיר שם אוטו אי אפשר, ואף מונית לא תכניס אותנו לשטח.
מגדל – נחל דבש בואכה כפר-קיש (נכתב ע”י צפ)
יצאנו אט, חיוור היה הליל, במרחקים הבליחו האורות ואת היית יפה כשתי עינייך, עת הדמעות היו בן עצורות. וכך יצאנו מהוד-השרון אור ראשון ביללת צמיגים לכיוון צפון לתחנה הראשונה אצל ארנון ובקי בכנרת מושבה. מפגש ראשון שלי עם אנשי "שבילי" ובינם בן דודי היקר
מפסגת הר מירון עד למגדל- נחל מירון ונחל עמוד עליון ותחתון
שבת, 15 ספטמבר, נעמה בחודש תשיעי ואבי מקבל פס להצטרף לצוות, מוקדם בבוקר, נוסעים צפונה, עוצרים בקפה החביב עלינו בכחל לארוחת בוקר קלילה ולמרות ראות חלקית נהנים מהאוויר ומהשקט הגלילי.
מדישון לפסגת המירון
את הקטע השני של סוף השבוע, שאליו גררנו את כל המשפחות, התחלנו אחרי לילה של שינה טובה ומקלחת הגונה. בחמש וחצי בבוקר התעוררנו לקפה של אלון בחוץ. מיכאל (הבן שלי בן השלוש) התעורר וביקש להצטרף, הדפתי אותו ברגישות ובנחישות חזרה למיטה. שוב נסיון לחלץ קפה חם מתרמוס
קטע שלישי, קיבוץ יפתח – מושב דישון
אז ככה, לסוף השבוע השני שלנו בשביל החלטנו לצאת בליווי של המשפחות. את השבוע שלפני בילינו בתאומים שלא ממש קשורים בהליכה עצמה, כלומר לאתר בעל צימרים שיסכים לארח את החבריה העליזה על נשיה וטפיה בתקופה הכי עמוסה באוגוסט. כרגיל, הנשים שינסו מתניים ונעמה